כמעט 90% מבני הנוער בגילאי 12-18 טוענים להיות קורבנות ברמה מסוימת של אלימות מינית, כך עולה ממחקר שנערך במשותף על ידי אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון.
המחקר סקר 1,036 תלמידי תיכון. בנוסף, 82% מהבנים ו -76% מהבנות דיווחו כי היו נתינים של תקיפה פיזית אלימה.
פרופ 'רחל לב ויזל, מאוניברסיטת חיפה, בית הספר לעבודה סוציאלית, אחד ממחברי המחקר, ציין כי התוצאות הראו עלייה מדאיגה במספר מקרי האלימות - הן מינית גופנית - במהלך השנים האחרונות. מספר תיקים פליליים נפתחו על ידי המשטרה באשמת תקיפה נגד ילדים עלה מ 6,370 בשנת 1998 ל 8,805 בשנת 2005. על פי המועצה הלאומית לשלום הילד, מספר הילדים שטופלו התקפות אלימות או חשד להתעללות בשנת 2005 עמד על יותר מ 37,000, עלייה של 120% בעשור האחרון. מתוך 37,000, 30.5% מהם דיווחו על אלימות פיזית, מינית 9.9%, 13% פסיכולוגית 36.8% בדרגות שונות של הזנחה.
פרופ 'לב ויזל הדגישה שמטרת המחקר היתה לבדוק את הגורמים האישיים והחברתיים שעוזרים נוער להתמודד עם הטראומה של תקיפה אלימה. שאלון הושלמה באופן אנונימי על ידי למעלה מ -1,000 תלמידי תיכון. השאלון נמדדת ששת המשתנים: דמוגרפיה, תקיפה פיזית ומינית, PTSD, עוצמה ותמיכה חברתית ממשפחה וחברים.
לדברי החוקרים, קיים קשר מובהק בין תחושה של הילד עוצמה ורמת הסימפטומים הטראומטיים הציג בעקבות התקפה אלימה. המחקר מצא הבדל מובהק בין משאבים אישיים ורמת המצוקה הנפשית של הילדים שסבלו התקפות אלימות לעומת אלה שלא - אם האלימות היה מוגבל לאירוע אחד או להמשיך ואם את הפיגוע נחשב קטין או חמור . בנים במחקר דיווחו על שכיחות גבוהה יותר של אלימות מינית ופיזית מאשר בנות.
"התוצאות של המחקר מראים כי תחושה של עוצמה ותמיכה של בני משפחה וחברים הם משאבים חשובים אשר יש פוטנציאל להפחית את הטראומה כתוצאה הבאים תקיפה. בנוסף לחשיבות פיתוח תוכניות להפחתת השכיחות של אלימות, האלה היא צורך משאבים עבור תוכניות העצמה וחיזוק אישי כי יגן מי כבר נפלו קורבן לאלימות ", סיכם פרופ 'לב ויזל.
תוצאות המחקר הוצגו בכנס, שנערך ב -10 באוקטובר 2007, בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה, מכריזה על הקמתה של עמותה ללא כוונת רווח שנוסדה על ידי אנשי אקדמיה, אנשי מקצוע בתחומי הרווחה והבריאות, מחוקקים והתקשורת להילחם השכיחות העולה של אלימות ולהציע פתרונות קונקרטיים בסיוע לקורבנות.
http://www.haifa.ac.il/